ג.ניתן להגדיר עד 4 Partitions בלבד. כל מחיצה כזאת נקראת Primary Partition.
ד.רק על Primary
Partition בלבד ניתן להתקין מערכת
הפעלה.
ה.ניתן לקחת רק מחיצה אחת ולשנות אותה ל-Extended Partition. בעקבות זאת היא יכולה
להתחלק לכמה תתי מחיצות שאני רוצה והן יקראו Logical Drive.
2)Dynamic Disks
א.מאפשר למס' HD לעבוד יחדיו פיזית (מתאים ל RAID, SPANׂׂ).
ב.אין הגבלה לכמות Partitions. הן נקראות Simple Volume.
ג.על כל אחת מהמחיצות ניתן להתקין מערכת הפעלה.
הערה: ב-XP מקסימום גודל HD הוא 2TB.
שיטות לניהול HD ב-Win7:
1)MBR (Master Boot Record) – כלל שיטת הניהול של WinXP על כל המגבלות והאפשרויות הרשומות מעלה
נקראת ב-Win7MBR.
2)GPT (GUID Partition Table) – אין הגבלה למס' המחיצות גם ב-Basic Disk וניתן מעל 2TB.
הערה: ב-Win7 בעת בחירה ב-GPT כבר אין הבדל בין Dynamic ל-Basic למעט העובדה שב-Dynamic יש את האפשרות למס' HD לעבוד יחדיו.
הערות:
1)מעבר מ-MBR ל-GPT ולהפך אין מגבלה למעט שיש צורך בביצוע Format.
2)מעבר מ-Basic Disk ל-Dynamic
Disk אין מגבלה – אין צורך ב-Format.
3)מעבר מ-Dynamic Disk ל-Basic
Disk אין מגבלה למעט שיש צורך
בביצוע Format.
יצירת מחיצות (Partitions):
1)בזמן יצירת מחיצה חדשה ניתנות לי האפשרויות:
א.לתת אות למחיצה (A-Z).
ב.לתת לה לעשות Mount על תיקיית NTFS ריקה
ג.לא לתת לה אות כלל
2)נוכל להגדיר את צורת Format ל-HD כולל מתן Label (שם) למחיצה.
הערה: אפשרויות אלו
קיימות הן ב-MBR, הן ב-GPT, הן ב-Basic Disk והן ב-Dynamic Disk.
3)כאשר ה-HD הוא Dynamic ניתן ליצור מחיצות מסוג:
א.Spanned– מחיצה
המתפרסת על פני מס' דיסקים.
ב.Stripped– כלומר Raid 0. מכל דיסק יילקח כמות
מקום זהה.
ג.Mirror– כלומר Raid 1. מכל דיסק יילקח כמות
מקום זהה. רק מחיצה זו תמשיך לעבור במידה והדיסק השני נפל.
ד.Raid 5– אפשרי
באופן תוכנתי דרך ה-Win רק בשרת Win2008.
הערה: כשם שדיסק חדש
זקוק ל-Initialize אם נחבר למחשב דיסק שהוגדר כ-Dynamic אז המערכת תצטרך להשתמש
ב-Import Foreign Disk.
עבודה עם VHD (עם כל סוגי ה-HD הוירטואליים):
תנאים לביצוע:
1)כדי לבצע Boot ב-VHD מערכת ההפעלה צריכה להיות Enterprise או Ultimate בלבד.
2)הגדרה ב-Bios תמיכה בוירטואליזציה. נקרא Intel-VT / AMD virtualization.
היתרון בשימוש ב-VHD ישירות ללא תוכנת אימיולציה מאפשרת ניצול של
משאבי המחשב (חסכון של זיכרון פיזי)
שימוש בקונסולת Disk
Management:
1)Create VHD– יצירת
כונן וירטואלי ושיוכו אוטומטית כ-HD נוסף.
2)Attach VHD– פריסת
כונן VHD על מערכת הפעלה קיימת. זהו תנאי מקדים
להגדרת ה-VHD כ-bootable כיוון שפק' bcdboot מבקשת להגדיר ב-source את נתיב תיקיית windows אשר נמצאת בכונן
הוירטואלי.
שימוש ב-CMD:
BCD – Boot Configuration Description.
C:\bcdboot
bcdboot– פק' CMDשמאפשרת ל-VHD להפוך להיות bootable במערכת ההפעלה האמיתית (שוב
– רק בגרסה מתאימה של מערכת ההפעלה). syntax
קריטי:
1) - הנתיב של תיקיית Windows בכונן ה-VHD.
bcdedit– פק' CMD שמטפלת בקונפיגורציית
האתחול שמל מערכות הפעלה קיימות. ניתן במקומה להשתמש ב-msconfig (מפעילים בשורת ה-Run) ושם ב-Boot. סוויצ'ים חשובים:
1)/default– מגדיר את
מערכת ההפעלה העיקרית.
2)/timeout– קובע את
הזמן בשניות שמערכת ההפעלה תמתין עד שתעלה אוטומטית למערכת ההפעלה שהגדרנו בסוויצ'
הקודם.
שלבים לביצוע ב-CMD:
1)הפעלת Console Disk
Management
2)בוחרים למעלה בכפתור Action
3)Attach VHD
4)מוודאים שזה לא מסומן כ-Read
Only
5)עושים לה Initialize כמו ל-HD אמיתי.
הערות: עד לכאן זהו
בעצם פריסה של VHD על מערכת הפעלה קיימת.